בתם הבכורה של ליטל ומשה. נולדה ביום כ"ז בתמוז תשס"ד (16.7.2004) בשריגים ליאון. אחות לאיתי.

עד גיל שלוש התגוררה ביישוב שריגים ליאון שליד בית שמש, ולאחר מכן עברה עם משפחתה לעיר מודיעין, שם גדלה והתחנכה. סיימה את לימודיה בתיכון "מו"ר".

שירה (שירוש) הייתה קשורה מאוד למשפחתה: היחסים בינה ובין אימה היו כשל שתי חברות, ועם אביה ואחיה חלקה את אהבתה לים ולצלילה. עם איתי אחיה היה לה קשר קרוב ומיוחד. כמשפחה הם אהבו לבלות יחד ולטייל ברחבי העולם. הייתה קשורה מאוד גם ללילו, כלב השיצו של המשפחה.

שירה הייתה ילדה מאירת פנים וחייכנית, וסימן ההיכר שלה היה חיוכה הרחב. הפיצה סביבה אור ושמחה וראתה בכל אדם את הטוב. "קרן אור", "מוארת בפנימיות וחיצוניות" ו"הבן אדם הכי מצחיק, חכם, ויפה" – אלו רק חלק מהדרכים שבהן תיארו אותה חברותיה. ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה והייתה ידועה בטוב ליבה ובנתינה לזולת, בייחוד לנזקקים ולחלשים בחברה. חלומה הגדול היה ללמוד סיעוד ולהיות אחות כשתגדל.

הייתה נחושה תמיד להצליח ולא ויתרה גם כשנתקלה בקשיים. ידעה להתמודד עם אתגרים ולמצות את הפוטנציאל הגלום בה.

שירה אהבה מוזיקה, הרבתה להאזין ולצפות בקליפים והשיר האהוב עליה היה "שקיעות אדומות" של הזמר עדן חסון.

ביום 22.1.2023 התגייסה לצה"ל לחיל מערך הגבולות. מייד לאחר הטירונות החלה קורס תצפיתניות בבסיס סיירים שבנגב. סיימה את הקורס בהצלחה רבה, ובטקס הענקת הכומתה זכתה לקבל את הכומתה של המפקדת. מחווה זו הביעה את ההערכה שמפקדיה בקורס רחשו לה והיא הייתה גאה על כך.

בסיום הקורס הוצבה באוגדת עזה במוצב נחל עוז, גדוד איסוף 414. כובד האחריות שהוטל עליה כתצפיתנית לא הרתיע אותה. היא חשה גאווה גדולה ומשמעות רבה בעשייתה. היא מילאה את התפקיד במסירות ומקצועיות, ועל כך זכתה להערכה רבה מצד מפקדיה ואף הייתה מיועדת לצאת לקורס קצינות.

המשפט שאפיין את שירה והיה כתוב לה על הכומתה היה: "בדיוק כמו שאת, ככה זה טוב".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת בבוקר שירה הייתה בבסיס, וכשפרצה המלחמה הייתה במשמרת בחמ"ל. בכל אותה העת מחבלים ניסו לפרוץ פנימה, אך למרות המצב הקשה שירה לא נטשה את עמדתה ובמשך שעות המשיכה להעביר דיווחים ולהזעיק כוחות לעזרה. בשעה תשע וחצי שלחה הודעה לאימה: "אימא אני בסדר, לא לדאוג, אני בחמ"ל ואין לי קליטה". הייתה זו הודעתה האחרונה.

לאחר כמעט שש שעות של לחימה השליכו המחבלים רימונים לתוך החמ"ל והעלו אותו באש על יושביו.

רב-טוראי שירה שוחט נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בשריגים ליאון. הותירה אחריה הורים ואח.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.

כתבה אימה ליטל: "שירוש של החיים, של החלומות, השמחה והצחוק אינם, אהובת ליבנו, השארת אותנו המומים וכואבים, אבל עם צוואה ברורה, לחיות את החיים כפי שרצית, כפי שחלמת, כפי שתכננת. היית מושלמת. אוהבת אותך בלי סוף ... שירוש שלי, הלב שלי מלא בך, מלא ברגעים איתך, בנשימות שלך ובצחוק שלך. אוהבת אותך בלי סוף. אימוש שלך״.

כתבה חברתה הטובה רוני: "שירה שלי, הבן אדם הכי מצחיק, חכם ויפה שאני מכירה! העיניים הכחולות שלך תמיד היו מהפנטות אותי, והחיוך שלך תמיד היה גורם לי לחייך. אין בוקר ואין לילה שאני לא חושבת עלייך. אני מרגישה אותך לצידי בכל צעד שאני עושה בחיים, אני יודעת שאת שומרת עליי, אני מתגעגעת אלייך כל כך".

בחודש דצמבר 2023 נערך בעיר מודיעין טקס לקריאת מעלה על שמה, "מעלה שירה שוחט", סמוך למקום מגוריה בשכונת השבטים. הטקס נערך במעמד בני המשפחה, ראש העיר, חברי מועצה ותושבים רבים. במהלך הטקס הוסר הלוט מעל השלט ואבן הזיכרון הסמוכה לו. על אבן הזיכרון נחקק המשפט "בדיוק כמו שאת, ככה זה טוב".

לזכרה הוצאה מדבקה עם המשפט "בדיוק כמו שאת, ככה זה טוב".

רותם, דודתה של שירה, אחות בטיפול נמרץ כללי בבית החולים "שיבא" הנציחה אותה בסיכה שעונדים לזכרה הצוותים הרפואיים בבית החולים.

להנצחתה הוקם דף באינסטגרם, "remember_shira".